דרשות.

כתב יד זה, המתוארך למאה הי"ח, מכיל דרשות וחידושים על התלמוד. הדרשות מתוארכות לשנים תצ"ב (1732) ותצ"ג (1733), כפי שמצוין בדפים 12א ו-64א. בראש כתב היד נמצאות רשימות וחשבונות בלאדינו, כנראה מאת מחבר הדרשות, המתוארכות לשנים תס"א-תס"ז (1701-1707). השפה המזרחית בה נכתב הטקסט והשימוש בלאדינו מרמזים על קהילה יהודית דוברת לאדינו במזרח, ככל הנראה באזור הבלקן או טורקיה, שהייתה פעילה בתקופה זו.