קינות לתשעה באב מנהג צפון אפריקה.

כתב יד זה, המתוארך למאה הי"ט, הוא אוסף נרחב של קינות לתשעה באב, המייצגות את מנהג יהדות צפון אפריקה. רוב הקינות כתובות במערבית (ערבית יהודית), וחלקן הגדול כבר נדפסו בעבר בספרים כמו "בינה לעיתים" ו"קול ה' תחנה". כתב היד כולל קינות של משוררים ידועים כגון רבי יעקב אבן צור, מנדיל אבן זמרה, יוסף הצרפתי, שמעיה, יעקב פארינטי, ישראל נג'ארה, יצחק עוזיאל, ישראל עדאן, משה בן יהודה אנהורי ודוד בן אליעזר. בולטות במיוחד קינות רבות מאת אליהו הצרפתי, שטרם נדפסו. חלק מהקינות מציינות את הלחן (התמרור) שבו יש לשירן, ואף ישנן קינות בארמית וערבית. בין הקינות המיוחדות, נמצאות קינות מאת רבי יעקב אבן סמחון "על הצדיקית שקדשה את השם". בנוסף לקינות, כתב היד מכיל קטעים נוספים כגון מאמרו של רב ששת בעניין השמחה בלימוד התורה, סיפורים בערבית כמו "קצת יוסף הצדיק" ו"פטירת משה רבינו", "קצת איוב" ו"קצת עשרה הרוגי מלכות". כמו כן, מצויה בו הפטרת תשעה באב עם תרגום מורחב לערבית, ונספחים שונים הכוללים פיוטים לשמחת תורה מאת דוד אביחצירא, פיוט על י"ג העיקרים מאת יוסף, נוסח שטר עסקי וקטעים מ"ספר בן סירא". כתב היד משקף את העושר התרבותי והרוחני של יהדות צפון אפריקה, עם דגש על שירת הפיוט, אבלות תשעה באב, ושילוב של עברית וערבית יהודית.