סדר הלימוד לארבע השבתות של החדש.

כתב יד זה, המתוארך למאה הי"ח, מציג "סדר הלימוד של שבת", המחולק לארבעה חלקים עבור כל אחת משבתות החודש. החיבור, הכתוב באיטלקית, מכיל פרקי מקרא, קטעים מספר הזוהר, סתרי תורה ומדרש הנעלם. בסופו של הלימוד מופיעים חלק מפיוט "ברכי אצולה" ותפילה מיוחדת הנאמרת לאחר סיום הלימוד. כתב יד זה משקף את העיסוק הנרחב בקבלה ובלימוד אזוטרי בקרב קהילות ישראל בתקופה זו.