לקוטים.

המסמך, שתוארך לשנת תס"ו (1706), הוא קובץ לקוטים מגוון, כתוב ברובו בערבית-תימנית וכולל קטעים שונים בכתבי יד תימניים. בין הלקוטים נמצאים "פירוש חמש עשרה נשים" על פרק א' ממסכת יבמות, רשימת הלכות המכונות "הלכות למשה מסיני", ובקשות ותפילות, ובהן "לך אלחמיד יא רבי". כמו כן, המסמך כולל את "סדר הקולות" העוסק בהלכות טרפות הריאות, "פירוש לכל המדות והשיעורין" בערבית, ובקשה מיוחדת המיועדת לרב אברהם מונצון, הפותחת במילים "שמעתי ונרגזתי". בקובץ משולב גם הפיוט "ברכי נפשי את ה' ברכי איומה סגולת הקודש". הלקוטים משקפים עניין רב בתלמוד הבבלי, בהלכה ובמנהגים, בתפילה ובפיוטים, ובמדות ושיעורים, והוא נכתב בתימן, ככל הנראה בעיר רדאע.