דרשות, חדושי הלכות וחדושים על התלמוד.

כתב יד זה, המתוארך למאה הי"ח, מכיל דרשות, חידושי הלכות וחידושים על התלמוד, ומעיד על עולם תורני עשיר ותוסס. המחבר, שחתם את שמו בדף קנג ע"ב, מזכיר בכתביו שאלות ותשובות, חידושים על הטור ועל משנה תורה. בין הדרשות הבולטות, נכללת דרשה שנמסרה "על שמועה כי בא מצפת ת"ו בר"ח אילול שנת התפ"ג" (1723), מה שמרמז על קשרים בין קהילות שונות. המחבר מצטט רבנים חשובים בני זמנו, בהם "מורי הרב מ"ח" (מורי חתני) הוא רבי חיים אבולעפיה, וכן את "הרב זקנו מוהרח"א ז"ל". כמו כן, מוזכרים "המג"ן ז"ל", "חיים מורפורגו נר"ו", "משה ליפשיץ אשכנזי נר"ו מק"ק מודונא", ו"יצחק אלבעלי נר"ו". כתב היד כולל גם שאלה שנשאל המחבר על ידי "אליהו חאקו נר"ו" בשנת התע"ב (1712), וכן קטעים אחדים בלאדינו. בנוסף, מופיעה דרשה בלאדינו מאת "יעקב וינטורה", שנמסרה "בתשלום השנה של אבא מארי...שנת התע"ז" (1717). כתב היד משקף עיסוק נרחב בפרשנות התלמוד הבבלי, בדרשות, בהלכה ובשאלות ותשובות, ומספק הצצה חשובה למורשת הרבנית והתרבותית של התקופה.