פרוש התורה (שמות) על דרך המדרש.

כתב יד זה, המתוארך למאות הי"ז-י"ח, מכיל פירוש על ספר שמות, החל מפרשת יתרו ואילך, בדרך המדרש. הפירוש כתוב בתימנית ומשתרע על פני עט-קיא דפים, בתוספת דף אחד מפירוש אחר על פרשיות האזינו-ברכה. המחבר או המלקט, המכנה עצמו "אני החושק" ובמקום אחד "אמ' הכותב", מרבה לצטט מקורות תורניים מגוונים, ביניהם רש"י, הרמב"ם, בעל הטורים, ספר הזוהר, וכן את "ר' שם טוב ז"ל" ואת "הגאון ר' יוסף קארו ז"ל" בטור אבן העזר, המהווה את המקור המאוחר ביותר המצוטט בכתב היד. הפירוש כולל גם "חידושים" אחדים המוצגים בעמודה נפרדת.