כתובה. דמשק, סוריה. תרס"ד.

כתובה זו, שנוסחה בדמשק, סוריה, בי"ד באדר תרס"ד (1904), מתעדת את נישואיהם של החתן יעקב בן מאיר מוצירי והכלה שמחה בת דוד מזרחי. הכתובה נכתבה בספרדית בינונית, ובה מתחייב החתן שלא לשאת אישה אחרת אלא אם כן שהתה עמו עשר שנים רצופות ולא ילדה זרע של קיימא, ושלא יגרשנה בעל כורחה. כמו כן, הוא מתחייב שלא לנסוע למדינה רחוקה או לרדת לים הגדול מבלי להניח לה גט כשר ומזונות לפי רצון בית הדין. החתן נשבע שבועה חמורה לקיים התחייבויות אלו. העדים, יעקב ענתיבי ואהרן מכנ[?]ץ, חתמו על הכתובה, אך חתימותיהם אינן קריאות במלואן.