כתובה. בית מחראס, תימן. תרפ"ט.

כתובה זו, שנוסחה בבית מחראס שבתימן בשנת תרפ"ט (1928) בחמישה בחשוון, מתעדת אירוע חריג: עריכת כתובה מחודשת עבור הכלה סעדה בת יוסף בן יוסף, מ"אלחגבי", שהייתה גרושה וכתובתה המקורית אבדה. הכתובה מדגישה את הצורך ההלכתי שלא לשהות עם אישה ללא כתובה, ולכן נכתבה לה כתובה זו "ככתובתא קמייתא דאירכסא". החתן הוא יחיא בן סלימאן מ"אלכברה". העדים החתומים על המסמך הם סלימאן בן יחיא וסעיד בן יחיא דאוד. הכתובה כתובה בתימנית בינונית ומציינת את שמות המשפחה של בני הזוג בגוף המסמך. מידותיה 20.5 על 21.5 ס"מ.