כתובה. פיזה, איטליה. תק"י.

זוהי כתובה מפורטת שנכתבה בפיסא, איטליה, בתאריך יד בתשרי תק"י (1749). הכתובה מתעדת את נישואיהם של החתן יוסף בן משה יפלח והכלה וירטודיוסא בת ברוך. עד אחד המוזכר הוא גראציאדאו חננאל בונדי. החתן חתם על עיקר הכתובה ועל התנאים באיטלקית. הכלה, שלא ידעה לכתוב, ביקשה מרפאל דוד לוי VALLE לכתוב עבורה ואישר את חתימת ידה. העדים אישרו את הקניין וחתמו על הכתובה והתנאים. המסמך כולל תנאים מיוחדים: תנאי ראשון מחייב את החתן שלא לשאת אישה אחרת בחיי הכלה. תנאי שני קובע כי אם הכלה תפטר, בעלה יירש אותה. תנאי שלישי דן במקרה שהחתן יחלה ואין להם צאצאים, ומחייב אותו לפטור אותה מייבום. תנאי רביעי מתייחס למקרה שהחתן יפטר ללא צאצאים, ומבטיח לכלה את כתובתה, נדונייתה ותוספתה, או חלוקה שווה של העיזבון אם יש צאצאים. תנאי שישי מציין כי הכלה מצפה לרשת דודה עמינדב ג'נטילומו מפיזירו, והחתן והכלה קיבלו על עצמם תנאי זה בשבועה. בסיום המסמך יש אישור שהכתובה נרשמה בספר הכתובות והצוואות של הקהילה, ואושר על ידי מזכיר הקהילה היהודית של פיזה, TEGLIA MOSSE, באוקטובר 1749. השפה המצוינת היא "ספרדית בינונית".