כתובה. תוניס, תוניסיה. תרפ"ב.

כתובה זו, שנכתבה בתוניס, תוניסיה, בכ' באלול תרפ"ב (1922), מתעדת את נישואיהם של החתן אברהם בן דוד אפריגאן והכלה מרים בת שלמה מושנינו. המסמך, הכתוב בערבית רהוטה, כולל לא רק את עיקר הכתובה אלא גם תנאים מפורטים שהותנו בין בני הזוג. בין התנאים הבולטים, ישנו תנאי המונע מהחתן לשאת אישה נוספת בחיי הכלה, ותנאי המונע ממנו לפתות אותה למחול על תנאים אלו. עדי הכתובה היו יעקב אבוקארא וברכה כהן, והסופר והעד היה חיים וזן.