כתובה. תוניס, תוניסיה. תרס"ו.

כתובה זו, שנכתבה בתוניס שבתוניסיה בכ"ח באלול תרס"ו (1906), מתעדת את נישואיהם של ראובן בן שמואל סדבון ורחל ג'יני בת אליעזר. הכלה, רחל ג'יני, מתוארת כ"מרוכתא, גרושה", עובדה המצביעה על נישואים קודמים. עדי הכתובה היו אהרן כהן ויעקב אבוקארא, ואת הכתובה כתב הסופר והעד חיים וזן. הכתובה נכתבה "בחודש אלול המרוצה" ומפרטת תנאים מיוחדים שהותנו בין בני הזוג, המעידים על רצון להגן על זכויות הכלה: החתן לא יוכל לדרוש מהכלה לוותר על סכום כלשהו מכתובתה, ובמקרה שלא יהיה להם זרע קיימא שיחיה שלושים יום, החתן יחזיר ליורשי הכלה מחצית הנדוניה. כמו כן, אם לא יישאר לה מהחתן זרע קיימא, היא תקבל את כל סכום כתובתה. תנאים אלו משקפים את המורכבות החברתית והמשפטית של נישואין שניים בקהילה היהודית בתוניסיה בתחילת המאה העשרים.