כתובה. קזבלנקה, מרוקו. תש"י.

כתובה זו, שנכתבה בקזבלנקה, מרוקו, בשנת תש"י (1950), מתעדת את נישואיהם של החתן עיוש בן ישועה בן שלום הלוי והכלה מזל מארסיל בת נפתלי בן אברהם בן יוסף אמסאללם. השטר נכתב ב"דאר לבידא על נהר בוזכורא" בי"ז באלול תש"י. הכתובה מדגישה את התקנות המיוחדות שנהגו בקהילה, כולל התחייבות החתן שלא לשאת אישה אחרת אלא על פי התקנה החדשה האחרונה, ושלא להוציא את הכלה ממדינה זו למדינה אחרת ללא הסכמתה. תנאים אלו משקפים את המנהגים והתקנות של קהילת פאס, שהיו "מגורשים מקאסטילייא", ומעידים על המשכיות מסורתית. העדים שחתמו על הכתובה הם יקותיאל מיכאל אלבז ומרדכי אשואלי. חתימות העדים אומתו בכתב ידו ובחותמת הרבנות בקזבלנקה על ידי הרב יעקב בירדוגו, אב בית הדין. לפני חתימות העדים, נוספה התייחסות לתנאים קודמים שהיו בין בני הזוג. הכתובה היא עדות מרתקת למנהגי הנישואין ולדינמיקה הקהילתית ביהדות מרוקו באמצע המאה ה-20.