הלכות טרפות.

קטע זה, המתוארך למאות הט"ז-י"ז, עוסק בהלכות טרפות. הוא נכתב בשפה מזרחית, ככל הנראה ניב ערבי-יהודי, ומצוי בכתב יד של הספריה הלאומית. הקטע, המשתרע על פני דפים 100ב-101ב, פותח במילים "אלו הארבעה מיני טרפות כוללים כל שטח הגוף ... נזכרים על סדר האברים מכף רגל ועד ראש" ומתחיל בפירוט דיני דרוסה, גלודה, ריסוק ודין מי שאכל סם המות. הוא מסתיים במילים "נשלם זכרון הטרפיות המצויות בין בבהמה בין כחיה בין בעוף", ומשקף עיסוק נרחב בהלכות שחיטה וטרפות, נושא מרכזי בהלכה היהודית.