אגרות אל הרב שלמה אליעזר אלפנדרי מדמשק.

ארבע אגרות שונות, המתוארכות בין השנים תרנ"ה (1895) לתר"ע (1910), נשלחו אל הרב שלמה אליעזר אלפנדרי מדמשק. אגרות אלו, המהוות עדות לחיי הקהילות היהודיות במזרח התיכון, עוסקות בנושאים מגוונים, החל מסכסוכים ממוניים ועד ענייני שחיטה וכשרות. אגרת אחת מיום ט' בתשרי תר"ס (1899) נכתבה על ידי בן ציון אלקלעי ועוסקת בסכסוך ממוני עם אהרן אלחדיף מטבריה, וכוללת העתק של פסק דין מבית הדין בטבריה בחתימת הרבנים יעקב הכהן סקלי, אליאו ילוז, שמואל אבן קיקי, שלמה רחמים אבולעפיה, ובכור חביב דוד סתהון. אגרת נוספת, שנכתבה בלאדינו בחודש שבט תרנ"ה (1895) על ידי הרב משה הלוי, החכם באשי מקושטא, משקפת את הקשרים בין הקהילות השונות. אגרת שלישית מיום כ"ח בתשרי תר"ע (1909), שנכתבה על ידי שם טוב ריינה, פונה לרב אלפנדרי בלשון חריפה בעניין סכסוך שחיטה ומזכירה דמויות כמו "חר"י מסלתהון", יצחק שעבאן ויצחק ארדיטי. האגרת הרביעית, מיום י"א בתשרי תרס"ח (1907), היא אגרת המלצה שנכתבה על ידי הרב אליהו משה פאניז'יל מירושלים עבור פויל נתן מברלין. שתי אגרות מתוך הארבע (10 ו-13) פורסמו בקובץ 'מן הגנזים', ספר שישי, מכון אהבת שלום תשע"ה.