חדושים על התלמוד הבבלי והירושלמי.

כתב יד זה, המתוארך למאה הי"ז, מכיל חידושים על התלמוד הבבלי והירושלמי, ונכתב ככל הנראה על ידי חכם ארץ-ישראלי שנמלט לצידון, לבנון, מפני מגפה או חשש משלטונות. הוא מהווה חלק מכתבי יד נוספים, ביניהם כ"י בניהו א 99 וכ"י ירושלים, בית הספרים 1730 OCT., שהיה בעבר באוסף בדאהב. כתב היד מתחיל בראש חודש חנוכה בשנת ת"י (1649/1650), וכולל חידושים על מסכתות ברכות, פסחים, מגילה, סוכה, כתובות, קידושין וגיטין. בין השאר מוזכרת בו עבודה משותפת עם "החכם השלם הדיין... הררח"א". בראש כ"י ירושלים נכתב "מה שחידשתי פה צידן", ובדף 54 מצוין בעלים בשם "משה ישראל חזן".