פיוטים מאת פייטנים מארצות המזרח.

כתב יד זה, המתוארך לשנת תר"ד (1844), הוא "ספר הפזמונים" המכיל פיוטים רבים מפייטנים שונים מארצות המזרח. הפיוטים מסודרים לפי המועדים והמאורעות שלהם הם מיועדים, וכוללים יצירות מאת פייטנים ידועים כמו יצחק בן אברהם ן' עזרא (השיר "יריבוני על עוזבי תורתי"), שלמה לניאדו (הפיוט "מלכי שובה את שבותי", המציין במחרוזת האחרונה "אני שמואל אנייאדו") ורבי ישראל נג'ארה (הפיוט "ידידי רועי מקימי מימחס"). כתב היד משקף את העושר הלשוני של הקהילות היהודיות באזור, וכולל פיוטים בעברית, ארמית, לאדינו, ואף בעברית-תורכית משולבת. הפיוטים בלאדינו מציינים גם את המועדים להם הם מיועדים. בסוף כתב היד נמצא מפתח לפיוטים, אם כי סדר האותיות בו משובש ויש בו השלמות מאוחרות יותר. כתב היד מעיד על מסורת הפיוט והתפילה הענפה בקהילות המזרח, וייתכן שמקורו בביטולה (מונסטיר) שבמקדוניה הצפונית.