קינות לתשעה באב מנהג צפון אפריקה.

כתב יד זה, המתוארך למאה התשע עשרה, הוא קובץ עשיר של קינות לתשעה באב, המונה קרוב למאה קינות, בנות 53 דפים, וכתוב ברובו בערבית יהודית. הקינות משקפות את מנהגי קהילות צפון אפריקה, אך כוללות גם יצירות מפייטנים מהמזרח. בין הפייטנים המוזכרים ניתן למצוא את מנדיל אבן זמרא, שלום אבן צור, יצחק ן' שישת, חיים הכהן מארם צובה וישראל נג'ארה. הקובץ מכיל קינות שונות, חלקן בארמית, וכן ציון תמרורים (לחנים) בראש חלק מהן. בין הקינות הבולטות: "בת עיני בת עמי מר בכינה", "אשא קינה כאלמנה", "אביר יעקב עד אנה תעזוב", "קול ברמה נשמע ביללה" ו"יונה הומיה מספד מר אעירך". בכתב היד נמצאת קינה ייחודית המתארת את פרעות מכנאסא שאירעו בשנת תק"ן (1790), ומתייחסת לאירועים היסטוריים כמו "נתן למחבל רשות / במאמר של רשות". בנוסף, קיימת קינה מאת ברוך בר משה על עשרה הרוגי מלכות. הקובץ כולל גם קינות מיוחדות לנפטרים, ביניהן קינה על פטירתו של הרב שלמה טולידאנו, וכן קינות על נשים שנפטרו. דף 51א מכיל רשימות בעלים וניסיונות קולמוס, ובהן אזכור לאירועים בשנת תקס"ז (1807) בהם "הפלה ה' את מכותיו בעם בני ישראל". כתב היד מסתיים במפתח אלפביתי לקינות לפי התחלותיהן.