כתובה. איראן. תר"ע.

כתובה זו, המתוארכת לשנת תר"ע (1910) באיראן, מתעדת את נישואיהם של החתן אכאג'אן תאג'ר בן עבד אלצמד והכלה חנור בת דאוד. ייחודה של הכתובה בכך שהיא מסווגת כ"כתובת אנוסים" או "ג'דיד אל אסלאם", מה שמרמז על רקע של יהודים שהוכרחו להמיר דתם לאסלאם, אך שמרו בסתר על מנהגיהם היהודיים, כולל עריכת כתובה. שמות הגברים בכתובה נושאים את הקידומת "אכא מולה", תואר המעיד על מעמדם החברתי או הדתי. אבי הכלה מתואר כ"סוחר מוסלמי חדש", ביטוי נוסף המצביע על זהותו הכפולה. הכתובה נכתבה בפרסית בכתב פרסי ומציינת תאריך מקביל לפי הלוח ההיג'רי: 25 בג'ומאדי אולא שנת 1340 להג'רה. העדים החתומים על הכתובה הם עבד אלרחמים, מראד ושמואל.