אגרות אל אברהם ברלינר.

קובץ זה מכיל 11 איגרות שנשלחו אל אברהם ברלינר, חוקר וספרן יהודי בולט, וחושף הצצה מרתקת לחיי הרוח והחברה היהודיים באירופה ובמזרח התיכון בתחילת המאה ה-20. האיגרות נכתבו בין השנים תרל"ד (1873) לתרע"ה (1915). בין השולחים נמנים אישים מגוונים: אבא אפפלבוים מרישא וברלין, שדן בשאלות פרשניות על רש"י ומבקש עזרה בהוצאת ספרו על עזריה פיגו, וכן מתייחס למאמר נגד שד"ל שנשלח לו על ידי ברלינר. מאיר ברלין, עורך השבועון 'העברי', מברך את ברלינר ליום הולדתו השמונים. חיים בן ישראל הכהן שטרן משטרלנה כותב שתי איגרות, באחת מספר על כוונתו לתרום ספרים שקיבל מאלמנת זאב יאפפא, ובשנייה מתאר קריאתו במכתב עתי איזראליט על קריאתו של ברלינר לתרום ספרים. מנשה גראסבערג מלונדון שולח גלויה בעניין השוואת נוסחי פירוש רש"י שבכתבי יד, ומביע תקווה שברלינר יזכה לראות את רש"י על התנ"ך בדפוס עם השוואות מכתבי יד שונים. הרב רפאל אהרן בן שמעון מקהיר, ששהה בברלין, מבקש מברלינר להעיר את הערותיו על נוסח מתוקן של מגילת פורים מצרים, מגילה שנהגו לקרוא במצרים בכ"ח באדר. דוד צבי הופמן שולח ברכה מחורזת לרגל 25 שנות נישואיו של ברלינר עם אשתו פערכה. מכתב תנחומים על מות אשתו של ברלינר נשלח אליו ממנהלי בית החולים משגב לדך בירושלים, וחתומים עליו שמואל נסים, מרדכי ישראל ויצחק בן אברהם אשכנזי. איגרת נוספת היא בקשת תמיכה מקהילת התימנים בירושלים, החתומה על ידי יוסף סאלם דאר, יחיא שלום סרי לוי, אברהם חיים אלנדאף, אברהם בן סעדיא צארם, שמואל בן אהרן ושלום בן יוסף עראקי, המתארים את העוני הקשה ומלינים על אי-קבלת תרומתו הקבועה של ברלינר. לבסוף, הקובץ כולל העתקה מתוך כתב יד של פירוש מחזור, שעליו כתב שמחה עמנואל. קובץ איגרות זה, הכתוב ברובו באשכנזית, משקף את הקשרים הענפים והפעילות התרבותית והדתית בקהילות ישראל ברחבי העולם היהודי בתקופה זו.