פרוש התלמוד (פסחים).

כתב יד זה מכיל פירוש לתלמוד הבבלי, למסכת פסחים, ומתוארך למאה ה-19. הפירוש כתוב בערבית יהודית, וכולל 40 דפים, אולם סופו חסר. בתוך הכתב יד, בדף כו ע"ב, מוזכר ספר שנדפס "לאחד מרבני אשכנז ושמו מי נפת[וח?]", ייתכן ומתייחס ליהודה עדל, שספרו נדפס בתקע"ו (1816). בין דף לח לדף לט, מצולם דף נוסף בכתב יד שונה, ובו איגרת משנת תרע"ד (1914) הממוענת אל "הרמ"ך", ככל הנראה מסעוד כנפו. העדות לאיגרת מעידה על קשרים תרבותיים והלכתיים בין קהילות שונות, ועל חשיבות התכתובת האישית בהעברת ידע ודעות תורה.