פיוטים מאת פייטנים מצפון אפריקה.

כתב יד זה, המתוארך למאה הי"ט, מכיל אוסף של פיוטים מגוונים, שנכתבו ברובם בערבית מרובעת ורהוטה, וכן פיוטים בעברית ובערבית משולבת. הפיוטים מסודרים ברובם לפי סדר א"ב, כאשר חלקם מסופררים. בין הפייטנים המוזכרים בכתב היד נמנים אבטליון, אברהם מימון, כליפא, אהרן פרץ, רחמים סופר, פרג'י, מסעוד, נתן בלחן, מנדיל, ושמעון לביא. חלק מהפיוטים מיועדים לאירועים ספציפיים, כמו פיוטים לחתן, הכוללים רשות לעליית החתן לספר תורה, פיוט לשבעה פסוקים שקורא החתן בתורה, ופיוט להקפת ספר תורה. כן מצוינים סוגי פיוטים שונים, כמו "פיוט מטרז'", ולעיתים גם הלחן או השפה. כתב היד כולל גם פיוטים מאת שמעון מסעוד וזאן, חי וזאן, אליהו סדבון ושמעון נפולה. בסופו, מופיע קטע בכתיבה רהוטה הפותח ב"אמרו רבותינו", וכן פסוקי נחמה וגאולה, וניסיון לציור מנורה. כתב היד מקורו בצפון אפריקה, ככל הנראה תוניסיה, ומשקף את המסורת הפייטנית העשירה של יהדות האזור.