קבץ.

כתב יד זה, המתוארך לשנת תר"ל (1870), הוא קובץ הכולל בתוכו מגוון רחב של חיבורים ופזמונים בערבית יהודית. בין היתר, הוא מכיל "שרח קוהלת פי אל ערבי" (פירוש קהלת בערבית), "סגולות מספר כתיבת יד", ו"שרח ספר דניאל פי אל ערבי" (פירוש ספר דניאל בערבית). הקובץ שופך אור על חיי הרוח והתרבות של קהילות יהודיות במזרח, ומשלב בתוכו גם טקסטים היסטוריים, כמו "תשובה שהשיב רבינו האי גאון זצוק"ל על זמן הישועה", אם כי הערות החוקרים מצביעות על כך שחלק מן הטקסטים, כמו זה העוסק בישועה בהקשר למסעי הצלב, נתחברו זמן רב לאחר תקופתו של רב האי גאון. הקובץ מכיל גם חומרים הקשורים לחג הפורים, כולל "צוואת המן צורר היהודים", פזמונים, וכן "שרח צורת כסא שלמה המלך ע"ה" ו"שרח ולשון של אנטיוכוס". הוא משקף עניין בנושאי משיחיות, פולקלור, ספרות יפה ופרודיה. המסמך כולל גם רשימות משפחתיות ורישומי לידות מהמאה ה-19, מה שמעיד על שימושו בקרב קהילות יהודיות בהודו, כמו דלהי וכלכותא.