פיוטים מאת פייטנים מארצות המזרח.

כתב יד זה, המתוארך למאה הי"ט, מכיל אוסף של פיוטים מגוונים, רובם מאת הפייטן הנודע ישראל נג'ארה. חלק מהפיוטים, כולל אלו של נג'ארה, מלווים בתרגום לפרסית, מה שמעיד על שימושם בקרב קהילות דוברות פרסית. בין הפיוטים נכללים גם "תחנונים אלפא ביתא" המיוחסים לרבי חזקיה, וכן פיוט "עת דודים כלה" מאת חיים. בנוסף, המהדורה כוללת "שירה אחר סעודה" מאת אליה בן בנימין הלוי, ותפילת "יקום פורקן" המופיעה פעמיים, כאשר באחת הגרסאות נמחקו שמות הרב ובני משפחתו, ובהעתקה השנייה מוזכרים "כא משהידו ובנו כא משהידו ולכל אנשי ביתו". כתב היד, שאורכו 32 דפים, הוא בעל צורה מאורכת וחסרים בו ההתחלה והסוף, אך הוא מספק הצצה מרתקת לעולם הפיוט והתפילה של יהודי המזרח, ומשלב בין מסורות ליטורגיות עבריות לתרגום פרסי המשקף את המציאות הלשונית של הקהילות.