הסכמה נגד הסגת גבול בחזקת חצר בירושלים.

המסמך הוא חידוש של הסכמה קדומה, שנחתמה בחודש תמוז תצ"ז (1737) בירושלים. ההסכמה נועדה להגן על חזקת חצרות ובתים מפני הסגת גבול, וקובעת כי "שום איש יהודי לא יהיה רשאי להוסיף על חזקת חצר חבירו או בית חברו ולקחת מידו מהגוי בעל המולקי". בין החותמים על ההסכמה נמנים אישים כמו ישראל מאיר בן יוסף מזרחי, עובדיה משה גואקיל, יעקב אלגאזי, יהודה בן עמרם דיוואן, אברהם בן אשר, יוסף בן עובדיה הדס, יעקב אשכנזי ונסים חיים משה מזרחי. ההסכמה, אשר נכתבה בכתב יד, נדפסה מאוחר יותר בספר התקנות של ירושלים משנת תרמ"ג (1883), שם היא מופיעה כתקנה נז, אם כי חלק מהחותמים המקוריים שובשו או הושמטו במהדורה המודפסת.