אגרות.

תיק זה מכיל שלוש אגרות המתעדות פרקים משמעותיים בחייו ופועלו של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. האגרת הראשונה, שנכתבה בסביבות שנת 1918 על נייר רשמי של רבנות יפו, היא קריאה נרגשת להקמת גוף רבני מרכזי בארץ ישראל, ומשקפת את חזונו של הרב עוזיאל לארגון ואיחוד הרבנות בארץ לאחר שחרורה. האגרת השנייה, שנכתבה בסלוניקי בי"ג בניסן תרפ"ג (1923), ממוענת ל"ועד הקהלה העברית של יפו ותל-אביב", ובה הרב עוזיאל משיב לפנייתם שישוב לכהן כרב העיר. הוא מתייחס להתנגדותה של הקהילה הסלוניקאית לשחרורו מתפקידו שם, ומביע תקווה כי אהבת ארץ ישראל תגבר ותביא להסכמתם. האגרת השלישית היא גלוית דואר מכ"ח בתמוז תש"א (1941), שנשלחה אל הרב עוזיאל מכפר הנוער הדתי בכפר חסידים, ובה מתבקש הרב לארח קבוצת נערים בביתו. המסמכים כתובים בשפות מזרחית ואשכנזית, וכן במכונת כתיבה, ומהווים עדות למגוון תחומי פעילותו, קשריו עם קהילות שונות, ומעורבותו בחיי הציבור בארץ ישראל ובגולה.