אגרת אל יצחק שמואל רג'יו.

אגרת שנכתבה בגרמנית על ידי צונץ בברלין, גרמניה, ב-4 ביוני 1840, ונשלחה אל יצחק שמואל רג'יו, שישב אז בגוריציה. באגרת זו, צונץ מגיב על ההודעה בדבר נוסחים חדשים של הסליחות, ומביע את דעתו כי למרות העניין הטמון בכך, תגלית מסוג זה אינה תורמת לאמנציפציה של היהודים יותר מאשר גילוי זן חדש של דגים. האגרת משקפת את הלך הרוח והדיונים האינטלקטואליים בקרב חכמי היהדות במרכז אירופה במאה ה-19, ונוגעת במתח שבין שימור המסורת לבין שאיפות המודרניזציה והאמנציפציה.