ספר נתיבות האמונה.

המסמך, שכותרתו "ספר נתיבות האמונה", הוא חיבור קבלי שנכתב בתימנית במאה ה-19. הוא מהווה המשך לרעיונותיו של רבי יחיא בן סעדיה אלצ'אהרי, מחבר "ספר המוסר". החיבור כתוב בצורת דו-שיח בין שני אחים, טוביה בן זרח הצעירי ושמואל בן לאל היאירי, המזדהים עם יחיא בן אברהם. לפי י. רצהבי, המחבר הוא יחיא חראזי. החיבור המקורי מחולק לעשרה מחברות, אך בכתב היד הזה נשמר רק חלק ממחברת ז'. בראש כתב היד מופיעים ליקוטים שונים, ביניהם קטעים קבליים, שאלה לרבי זכריה אלצ'אהרי ותשובתו המחורזת, וכן שירים מאת יחיא בן אברהם חראזי, העוסקים בנושאים כמו טענות האפיקורסים, סעודת שחרית בשבת, שבח ספר מנורת המאור, שבח ספר הזוהר ותחנה לרבי יחיא אלצ'אהרי. בין השאר מוזכרים בשירים יוסף בן שלום אלקארה, אהרן בן יוסף עראקי ויעקב בן יודא ג'יאת. המסמך כולל גם שרטוט של "מזבח אבנים" המורכב ממידות טובות. כתב היד נמצא בספרייה הלאומית.