ספר חזון למועד.

הספר "חזון למועד", שנכתב בשנת תקצ"ט (1839) בבגדאד, עיראק, הוא חיבור מרתק באסטרונומיה, ככל הנראה אוטוגרף, מאת עבד ה' בן אברהם יוסף סומך. הספר, הכתוב בשפה המזרחית, כולל לוחות לעברונות וחישובים לליקויי מאורות. הוא מבוסס על לקוטים מספרים תורניים ומדעיים רבים, ביניהם כתבי הרמב"ם, ה"בית יוסף" (רבי יוסף קארו), "פרי חדש" (רבי ישראל יעקב חגיז), וספרו של רבי אברהם זכותו. מעניין לציין שבתוכו מופיע חישוב לליקוי ירח לשנת התרכ"ג (1862/3), כשלושים שנה לאחר זמן חיבורו. כתב יד זה מעיד על העיסוק הנרחב במדעים ובאסטרונומיה בקרב חכמי יהדות המזרח, ובפרט בבגדאד.