שטר הסכמה לעלות לארץ ישראל.

שטר הסכמה זה, הכתוב בערבית, מתעד הסכם שנערך בי"א בחשון שנת תרל"ו (1875) במכנאס, מרוקו. המסמך נחתם בין יהודה בן מרדכי זריהין לבין שני חתניו, אברהם בן אליעזר טולידאנו ושלמה בן יוסף זריהין. על פי תנאי השטר, התחייב יהודה זריהין לממן את כל הוצאות נסיעתם של חתניו ומשפחותיהם לארץ ישראל, וכן להקים שותפות עסקית עם חתנו שלמה. העדים החתומים על השטר הם דוד משאש וסמחון אבירזיל. מתוך יומנו של יצחק נסים טולידאנו ומספרו של חיים טולידאנו, אנו למדים כי ההסכמה אכן יצאה לפועל. המשפחות עזבו את מרוקו בדרכן לארץ ישראל, אך מסען נקטע. עם הגיעם לגיברלטר, התברר להם כי הדרך לארץ ישראל חסומה, והם נאלצו לשוב לביתם במכנאס. יצחק נסים טולידאנו מציין ביומנו כי הנסיעה התרחשה בשנת תרל"ד, בעוד שהשטר עצמו מתוארך לשנת תרל"ו, פער של שנתיים בתאריכים. המסמך, שהינו העתק, שופך אור על שאיפות העלייה לארץ ישראל בקרב יהודי מרוקו במאה ה-19, ועל האתגרים שעמדו בפני המבקשים לממש שאיפות אלו.