אסיפת חכמים

אוסף נדיר זה, "אסיפת חכמים", הוא צוהר מרתק אל חיי הקהילה היהודית במרוקו ובארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19. במרכזו עומד הרב רפאל משה אלבאז (הרמ"א), מגדולי חכמי צפרו שבמרוקו, שחי בין השנים תקפ"ד-תרנ"ו (1824-1896). כפי שמצוין בתיאור המחבר, הרמ"א היה איש אשכולות, אב בית דין, ראש ישיבה, דיין, דרשן, מליץ ומשורר, ובקיא בחכמות רבות. אוסף זה, המכיל אגרות, כתבי סמיכה ומליצות שנכתבו בין השנים תר"ה-תרנ"ב (1845-1892), הוא עדות חיה לפועלו העצום ולמעורבותו העמוקה בצרכי עמו. האגרות הרבות שבאוסף חושפות רשת ענפה של עזרה הדדית וגמילות חסדים. חלק ניכר מהן עוסק בגיוס כספים עבור נצרכים שונים: שד"רים (שלוחי דרבנן) מארץ ישראל, תלמידי חכמים במצוקה כלכלית, עניים, עולים לארץ ישראל ואף פדיון שבויים. כך למשל, אגרת א' ממליצה על החכם שלום טייב מתוניס, שנכלא עקב חובות לנוצרים, ומכתב ט"ו מגולל את סיפורו המצער של הרב משה ארזי הכהן מטבריה, שנשדד מכל רכושו בערי תאפילאלת. אגרת ג' מבקשת סיוע לאישה ענייה בשם שמחה, שחפצה לעלות לארץ ישראל, ואגרת ח' נוגעת ללב בתיאור יהודי מומר בשם אברהם עולייל מווהראן, ששב בתשובה וביקש להתיישב בארץ הקודש. האוסף כולל גם כתבי סמיכה מרתקים לשוחטים ובודקים, המעידים על חשיבות השמירה על כשרות המזון ועל תהליך ההכשרה הקפדני של בעלי מקצוע אלו. כתבים אלו, כמו כתבי הסמיכה לרב יעקב בן חותא מאוטאט (אגרת י"א) ולרב יעקבן בן ואליד מרבאט (אגרת י"ג), מפרטים את דרישות הבקיאות בהלכה והזהירות הנדרשת בתפקיד. מעבר לגיוס כספים ולסמיכת שוחטים, האגרות משקפות גם היבטים חברתיים ומאורעות היסטוריים. אגרת ו' חושפת מחלוקת קשה וכואבת בין קהילות הספרדים והמערביים בירושלים סביב חלוקת כספי הצדקה, ומדגישה את הצורך בשלום ובהסכמה. אגרת י"ד מתארת שיטפון קשה שפקד את צפרו בשנת תר"ן (1890), אירוע טראגי שגרם לאובדן רכוש ונפשות. האוסף נחתם במליצות, ביניהן מליצה לכבוד חופת אחיו של הרמ"א, הרב אליהו אלבאז, ומליצת "הקולמוס" המהווה שיר הלל לכוח המילה הכתובה. יחד, מסמכים אלו מציירים תמונה עשירה של עולם יהודי תוסס, המחובר במסורת, הלכה, ורשת של סולידריות, ומשמרים את קולם של יחידים וקהילות שפעלו למען קיום התורה והחיים היהודיים.