מדרשים בערבית-יהודית על פטירת משה, אהרן ומרים וכו'.

כתב יד זה, הכתוב בערבית-יהודית, מכיל מדרשים וחיבורים שונים המתוארכים לשנים תק"ף-תקפ"ו (1820-1826). בין תוכניו ניתן למצוא את "אסיפת משה רבנו ע"ה", המתחילה במילים "תבארך אל אלאה יסראל אלאוול בלא בראיא", וכן "אסיפת מרים ואהרן", "אכבאר משה רבינו ע"ה וחרוב יהושע בן נון ע"ה", ו"חדית סלימאן אל מלך עליה אל סלאם". בנוסף, כתב היד כולל "שרח אסף אסיפם", שהוא תרגום ערבי להפטרת תשעה באב, וכן "קצת חנא". כתב היד נכתב ככל הנראה בבצרה, עיראק, ומשקף את העושר התרבותי והרוחני של יהדות המזרח, ששימרה ופיתחה ספרות תורנית ענפה בערבית-יהודית. הוא כולל תפילות, מדרשים, אגדות ופרשנות למקרא, ומהווה עדות למסורות הלימודיות והדתיות של הקהילה היהודית באזור בתקופה זו.