פרשת הכסף

החיבור 'פרשת הכסף' הוא כתב יד ייחודי ומרתק, פרי עטו של אחד מגדולי חכמי יהדות מרוקו, רבי רפאל משה בן שמואל אלבאז (הרמ"א) מצפרו, שנולד בד' בסיוון תקפ"ד ונפטר בכ"ב בתמוז תרנ"ו. כתב יד זה, שחובר באחרית ימיו בשנת תרנ"א (1890–1891), סמוך לעת שהתמנה לכהן כראש אבות בתי הדין בעיר מולדתו צפרו, מהווה עדות מרגשת לעומק אישיותו ורוחב ידיעותיו. החיבור 'פרשת הכסף' מקיף אחד עשר שערי חכמה ומוסר, הכתובים בשפה עשירה ובמליצה נאה, ומשובצים בהם בתי שיר כפנינים. בתחילה, כך נראה, התכוון הרמ"א להצניע את זהותו, וחתם את שמו ברמז בראשי ובסופי השערים בראשי התיבות 'אי"ש שלומ"י ס"ט', שהם בגימטריה שמו המלא: רפאל משה אלבאז. אולם, משהבחין ביופיו ובחשיבותו של חיבורו, בחר לגלות את שמו בשער מיוחד, מסודר ומאויר, שהוסיף לו. הרמ"א, שהיה חוטר ממשפחת אלבאז המיוחסת, ששורשיה נטועים בין מגורשי קסטיליה וענפיה התפרסו בכל ערי המערב, קיבל את תורתו מפי חכמי העיר צפרו, ובראשם דודו מהר"ר עמרם אלבאז. הוא נודע כאיש אשכולות, בקיא בנגלה ובנסתר, דיין מצוין, חסיד ובעל מעשים, דרשן, מליץ ומשורר, ואף בקיא בחכמות חיצוניות. הוא כיהן כראב"ד וראש מתיבתא בצפרו, ולא נמצא כמותו בדורו ובמדינתו. כתב היד, המשתרע על פני 41 דפים (מ"א בגימטריה אלבאז), נכתב כולו בכתב ידו התם והפניני של הרמ"א בסגנון כתיבה מערבית, והוא כרוך בכריכה נאה מקורית מן התקופה, המשווה לו הוד והדר. הרמ"א לא זכה לפרי בטן, וחיבוריו הרבים היו לו לבנים. עושר יצירתו מעיד על גדלות רוחו ותרומתו העצומה למורשת ישראל.